ההבחנה בין ציוד חשמלי-במתח גבוה-למתח נמוך מבוססת בעיקר על רמת מתח הפעולה שלו. לפי הוועדה הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC), קו ההפרדה בין ציוד חשמלי-במתח גבוה-למתח נמוך הוא 1000V AC (1500V DC).
ביצועי בידוד הם אינדיקטור בסיסי לפעולה בטוחה של ציוד. ההתנגדות בין ציוד חשמלי לאדמה דרך מכשיר הארקה נקראת התנגדות הארקה. לציוד חשמלי שונה יש דרישות שונות להתנגדות הארקה: לשנאים או גנרטורים עם קיבולת של 100kVA או יותר יש R פחות או שווה ל-4 אוהם; מעכבי נחשול מסוג -שסתום הם בעלי R פחות או שווה ל-5 אוהם; מוטות ברק עצמאיים, מערכות הזרם הארקה קטנות, שנאים או גנרטורים בעלי קיבולת של 100kVA או פחות, ומערכות הארקה משותפות לציוד מתח גבוה- ונמוך- לכולם יש R פחות או שווה ל-10 אוהם.
יש לבדוק את התנגדות ההארקה של ציוד חשמלי פעמיים בשנה, באביב ובסתיו כאשר כמות המשקעים נמוכה, כדי לוודא שההארקה מתאימה. אלקטרודות הארקה עשויות בדרך כלל מצינורות פלדה מגולוונת או פלדה זווית, כאשר הקצה העליון 0.5-0.8 מ' מעל הקרקע ולפחות 1.5 מ' מבניינים. כדי להבטיח בטיחות אישית וציוד, כל הציוד החשמלי צריך להיות מוארק מגן בהתאם לתקן הלאומי GB14050 "דרישות טכניות מסוגים ובטיחות להארקת מערכת". התנגדות הארקה נבדקת בדרך כלל באמצעות מכשירים מיוחדים (כגון בודק התנגדות הארקה ZC-8), או ניתן להשתמש בשיטת מד זרם-מתח.